רום וג'ין

מותג הג'ין המוביל והנמכר בעולם נוסד ב-1769 בלונדון על ידי סקוטי בשם אלכסנדר גורדון . ההקפדה על איכות הזיקוק באביק זיקוק היתה אחד מאבני הדרך של גורדון מעוד מזקקים ספורים בימים ההם בדרך ליצירת סגנון הג'ין הנפוץ כיום הלונדון דריי ג'ין. באותה תקופה רוב היצרנים יצרו ג'ין לא מזוקק היטב, לא טהור ובעל טעמי לוואי שכדי להסוות אותם הוסיפו למוצר סוכר. הג'ין של גורדון בזכות איכותו וטהורותו לא נזקק לתוספת הסוכר וכך נוצר סגנון הג'ין היבש המוכר London Dry Gin. במהלך המאה ה-19 עסקיו של גורדון שגשגו והוא הפך לספק הכמעט בלעדי של המושבות הבריטיות ושל כוחות הצבא (ג'ין וטוניק נודע כתרופה אפקטיבית נגד מלריה - בטוניק, ולא הג'ין). בשנת 1898 נוצרה שותפות בין חברת גורדון למזקקת ג'ין דומה אחרת, טנקרי (Tanqueray) ובכך הפכה לחברה עולמית כאשר את מירב ההצלחה בארצות הברית למשל קוצר הטנקרי. גורדון נושא את תו המלוכה ונחשב כספק בלעדי לחצר המלוכה כאשר מונה על ידי המלכה אליזבת והמלכה האם. ראש חזיר הבר המונצח על התווית הינו הסמל ההיסטורי של קלאן גורדון. מומלצת בדרך הקלאסית עם טוניק או עם מיץ תפוזים.

הקשאסה (Cachaça) הוא המשקה הברזילאי הלאומי, והוא משקה אלכוהולי המיוצר מקנה סוכר על ידי תהליך של התססה וזיקוק. מקורו במשקה שנהגו העבדים האפריקאים, שהובאו לברזיל, להכין מקנה הסוכר. כמעט כל הצריכה העולמית של קשאסה מרוכזת בברזיל עצמה, ופחות משני אחוז מהקשאסה המיוצרת בברזיל מיוצאת מהמדינה. מחוץ לברזיל, משתמשים בקשאסה בעיקר לצורך הכנת הקוקטייל קפיריניה הקשאסה מזכירה את הרום, אולם בעוד שהרום מיוצר ממולאסה, הקשאסה מיוצרת ישירות ממיץ קני סוכר.

רום הוא משקה אלכוהולי חזק המופק מתוצרי לוואי של קנה הסוכר, כגון דבשה ומיץ קנה הסוכר, בתהליך של תסיסה וזיקוק. לרום ריח עז אופייני וטעם מתקתק במקצת, עם תכולת אלכוהול גבוהה (40% ברום סטנדרטי). מרבית הרום מיוצר בארצות הים הקריבי ובשפך הנהר דמררה בדרום אמריקה. ארצות אחרות בהן רום מיוצר הן אוסטרליה, הודו ומושבות צרפתיות לשעבר באוקיינוס ההודי. קיימים מספר סוגי רום: רום בהיר משמש לשתייה (ישירות, או על קרח) ועירבוב קוקטיילים. רום זהוב ורום כהה משמשים לבישול, כמו גם לעירבוב קוקטיילים. לרום ישנה חשיבות דתית ותרבותית בארצות האגן הקריבי ודרום אמריקה. שימוש ברום נפוץ במסורת הדתית של דת הסנטריה , ודתות קריביות אחרות. בנוסף, לרום ישנו קשר ארוך יומין לצי הבריטי אשר מלחיו היו שותים אותו נקי או מעורבב במים חמים ("גרוג" באנגלית Grog) ולנושאים כגון פיראטים וסחר עבדים. הרום היה אחד ממוצרי הסחר העיקריים שאמריקה סיפקה ל"עולם הישן" (אירופה), ועל רקע הסחר וייצור הרום התרחשו מאורעות כגון המהפכה האמריקנית.

הנגריטה הוא מותג נהדר המיוצר במושבות הצרפתיות במרכז אמריקה (מרטיניק, גואדלופ, אנטיגואה). מותגים בולטים – נגריטה 8, המיושן 8 שנים ונגריטה ספייס המתובל בעשבי תיבול רבים המעניקים טעמים עשירים. סיורים עוד אין שם, אבל ניתן ליהנות מהמוצר הזה גם בארץ הקודש. שייק איט בארץ הקודש הרום ידוע כמרכיב בסיס בקוקטיילים רבים, וביניהם הקובה ליברה המפורסם (רום וקולה), מוחיטו (רום עם סוכר נענע ולימון כתוש) ודאקירי (רום עם ליים או מיץ לימון וסוכר, בדרך כלל יוגש מעורבל עם קרח ובתוספת פירות כלשהם). רום מופיע גם בבסיסם של הבריזרים, הפופולאריים מסיבה לא ברורה. ככל שהרום איכותי יותר, ניתן ורצוי ללוגמו נקי, ללא תוספת. רום מיושן אף נהוג ללגום מכוס סניפטר על מנת ליהנות ממרב הארומות והטעמים שהמשקה הנפלא טומן בחובו. נקי או בקוקטייל, עם קרח או בלי – מעט רום בכוס עשוי לסדר לכם קיץ בקצב הרגאיי, גם אם אתם כמה אלפי קילומטרים מהקאריביים.

הקשאסה (Cachaça) הוא המשקה הברזילאי הלאומי, והוא משקה אלכוהולי המיוצר מקנה סוכר על ידי תהליך של התססה וזיקוק. מקורו במשקה שנהגו העבדים האפריקאים, שהובאו לברזיל, להכין מקנה הסוכר. כמעט כל הצריכה העולמית של קשאסה מרוכזת בברזיל עצמה, ופחות משני אחוז מהקשאסה המיוצרת בברזיל מיוצאת מהמדינה. מחוץ לברזיל, משתמשים בקשאסה בעיקר לצורך הכנת הקוקטייל קפיריניה הקשאסה מזכירה את הרום, אולם בעוד שהרום מיוצר ממולאסה, הקשאסה מיוצרת ישירות ממיץ קני סוכר.

מופק משיפון, שעורה או חיטה, בתוספת תמצית פירותיו של שיח הערער ("ג'וניפר", ומכאן השם ג'ין), ולעתים נוספים לתערובת גם צמחי תבלין כאניס וקימל. על טעמו של הג'ין, כמו הוודקה, בדרך כלל אי אפשר להתענג בצורתו הנקייה, כי הוא יבש ואלכוהולי מדי. נוהגים להגישו בלוויית משקה קל, מתוק-מריר, כמו מי טוניק (ג'ין טוניק) או ג'ינג'ר אייל. וכן, זהו המרכיב המרכזי בקוקטייל הקלאסי דריי מרטיני (ג'ין, קרח, ורמוט-מרטיני). הג'ין הומצא בהולנד במאה ה-17. הג'ין ההולנדי שונה מה"לונדון דריי ג'ין", סוג מזוקק מאוד שמופק באנגליה ובארצות הברית. ההולנדי עשיר יותר בטעם ולפעמים אפילו מיושן מעט בחביות.

קפטן מורגן (Captain Morgan) הוא מותג הרום מס' 2 בעולם, מיד אחרי הבקרדי הכל יכול. שמו של המותג לא ניתן לו רק בגלל הקונוטציה בין קפטן לרום, אלא בגלל שודד הים המפורסם ביותר בהיסטוריה- הנרי מורגן. הנרי מורגן נולד בוויילס ב-1635. כבר כנער היה פרחח ולאחר זמן מה הוכנס לכלא הבריטי. ב-1655, בעודו בן 20, נשלח יחד עם אלפי אסירים ופושעים לאי חדש שנכבש על ידי הממלכה ושמו טורטוגה, ג'מייקה בשבילכם. המטרה היתה פינוי מקום בבתי הכלא, ואי בקריביים נראה רחוק מספיק בשביל שהפושעים לא ימצאו את דרכם חזרה למולדת. אבל הטבע עושה את שלו ובין כנופיות הפושעים שצמחו באי הייתה אחת דומיננטית מכולם - הבוקאנירים (Buckaneer) (שנקראו על שם גריל אינדיאני לייבוש בשר) הבוקאנרים החלו לשלוח פלוגות שודדים בספינות לאיים הסמוכים במטרה לקחת כמה שיותר כסף וזהב מהספרדים, אויביה המושבעים של אנגליה. בעבר היו הפיראטים מעבירים את השלל לבית המלוכה הבריטי, אך עם השנים נהגו לבזבז את רוב הממון על נשים, אלכוהול והימורים. הנרי מורגן החל את דרכו כחייל מן השורה, אך עם הזמן התקדם עד לראש הפירמידה, והפך למנהיגם הבלתי מעורער של הבוקאנירים.

צ'ארלס טנקרי החל לזקק את הג'ין שלו בפינסבורי שמצפון ללונדון כבר ב-1830, ממש בשנה שבה המציא איניס קופי האירי את שיטת הזיקוק המתמשך, שנקראת עד היום קופי סטיל או שיטת קופי. טנקרי הקפיד, כמו אלכסנדר גורדון מהגורדונ'ס ג'ין - על יצור ג'ין טהור יבש ומיוחד לאותה תקופה. לאחר כמה שנים של נסיונות מצא טנקרי את נוסחת העשבים הסודית שלו והחל ליצר ג'ין משובח. היצוא הראשון של הג'ין הזה היה יחד עם המתישבים הבריטיים באמריקה, שפשוט לקחו את הג'ין הזה בין שאר כליהם ורכושם. אחרי האיחוד עם ג'ין גורדון ב-1898 יועד הטנקרי לשוק האמריקאי וצבר שם מעריצים רבים, מהם פוליטיקאים ואנשי בידור, בעיקר בחוף המערבי. בין מעריציו הידועים היו ג'ון קנדי, בוב הופ ופרנק סינטרה. הטנקרי מיוצר כיום רק באנגליה תחת מתכון סודי שנעול בכספת בעלת שלושה מנעולים שהמפתחות המתאימים להם נמצאים אצל שלושה אנשים שונים. הג'ין מיוצר עד היום באותם דודי זיקוק ישנים שחלקם תיפקד עוד בימי צ'ארלס טנקרי עצמו, בהם דוד הזיקוק העתיק המשמש לזיקוק השני שגילו מעל 150 שנה. הטנקרי נחשב לג'ין יבש אך אפשר לומר שטעמו שונה מהסוג היבש של לונדון והוא מגדיר סגנון ג'ין משל עצמו. צורת הבקבוק לקוחה מצורת ברז כיבוי אנגלי מהמאה ה-19 ורשומה במדגם רשום. טנקריי: ג'ין אנגלי יבש פרימיום. חזק, עם 47% אלכוהול. מומלץ כבסיס האולטימטיבי לקוקטייל הדריי מרטיני הקלאסי.

הוא הרום הלאומי של קובה. האותנטיות של תהליך הייצור, הידני בחלקו, נשמרה בקפדנות עד היום, כאשר כל המותגים עוברים יישון ומיוצרים מקני סוכר קובנים בלבד. החברה, שסבלה משך שנים מאמברגו אמריקאי, מצויה בתהליך של פריחה בשנים האחרונות. לנו נותר רק להתענג על המשקאות הנפלאים ולברך את קובה החופשית. מי שלא מסתפק בברכה רחוקה לקובה חופשית, מוזמן גם לבקר במקור עצמו: הוואנה קלאב הפכו כבר לתעשיית מבקרים משגשגת, עם מוזיאון רום משלהם, ובר-מסעדה עם כל סוגי הרום האפשריים (עם בלעדיות מובנת להוואנה קלאב, כמובן). המוזיאון מספק סיור בחיי הרום של קובה, מהעבדים משכבר הימים שעמלו במטעי הסוכר, ועד העבדים המודרניים שעובדים שם היום. במקום גם גלריה לאמנים קובנים ואחרים, וחנות בלתי נמנעת לכל מוצרי הוואנה קלאב. הבר, מספרים במקום, מהווה מקום מפגש למוזיקאים צעירים ואמנים אחרים. איך מגיעים: פינת רח' סן פדרו ורח' סול. הוואנה, קובה.

ג'ין נפלא ופופולארי בעל שיטת ייצור ייחודית וקפדנית. כל עשרת התבלינים המרכיבים את התערובת הבוטאנית מוטבעים בצד הבקבוק התכול. בתוך שנים ספורות כבר הציף הג'ין את הערים באנגליה. מגמה זו נמשכה עד למחצית המאה ה-18 וכונתה מגפת הג'ין. להפיכת הג'ין מתרופה למגפה תרמו שני גורמים עיקריים. הראשון, תהליך ייצור פשוט אשר כלל זיקוק אלכוהול מכל הבא ליד, וערבובו עם תבלינים (בעיקר ערער) שהסוו את איכות הזיקוק הירודה. הגורם השני – החלטות תמוהות של המלך והפרלמנט האנגלי אשר הוזילו משמעותית את מחירי הג'ין לעומת כל משקה אחר, ובמקביל אסרו על מכירת אלכוהול שלא בבתים(!). התוצאה – כמעט כל בית בלונדון עסק במכירת ג'ין, והמשקה הפך בעיקר למפלטם של העניים אשר הגדירו מחדש את הביטוי "להטביע את היגון במשקה". המנהיגים התעשתו, המסים הועלו, המגפה נפסקה והג'ין הפך משקה של עשירים. במקביל, השתפר תהליך הייצור והמשקה המשודרג כונה דריי ג'ין. המצאת הזיקוק הרציף, שהפך את הייצור מהיר הרבה יותר, פתחה עידן חדש, בו שזורים המותגים הנפלאים אותם אנו לוגמים בהנאה כיום.

לפני כשנתיים רכשה חברת "ודקה אבסולוט" 50% מחברת פלימות' ג'ין, הג'ין המקורי העתיק ביותר בעולם (מאז 1793). פלמות' ג'ין הינו קלאסיקה שכמעט נעלמה מן העולם עקב הזנחה של בעליו הקודמים. תחת הבעלות חדשה של אבסולוט, המכירות הוכפלו פי 20, וכיום הוא חזר להיות מותג הג'ין המוביל ביותר באנגליה, בדיוק כפי שהיה לפני 100 שנה. פלימות' ג'ין הוא המשקה היחיד בעולם שעדיין מזוקק במזקקה המקורית והראשונה שלו באנגליה מאז 1793 (המזקקה העתיקה ביותר באנגליה). את פלימות' ג'ין מייצרים כבר למעלה מ200 שנה רק בפלימות' שבאנגליה. זהו הג'ין היחיד בעולם שיש לו 'ציון מיקום גיאוגרפי' (בדומה לקוניאק או שמפניה). פלימות' ג'ין הוא קלאסיקה שכמעט נעלמה מן העולם עקב הזנחה של בעליו הקודמים שהיו בעלי מותג ג'ין אחר, והחזיקו את פלימות' "בהקפאה" שנים רבות. לאחרונה רכשה חברת "ודקה אבסולוט" השוודית 50% מחברת פלימות' ג'ין והחליטה "להוריד ממנו את האבק". תחת הבעלות חדשה, עושה פלימות' ג'ין את הקמ-בק הגדול ביותר בהיסטוריה. המכירות הוכפלו פי 20 וכיום הוא חזר להיות מותג הג'ין המוביל ביותר באנגליה, בדיוק כפי שהיה לפני 100 שנים. כיום הוא משווק בלמעלה מ- 25 מדינות בעולם כולל ארה"ב, ובעליו החדשים מתכוונים לתת לו את כל התמיכה בכדי לקדמו למקום הראשון בעולם, ולהחזיר עטרה ליושנה. מלבד החוזק המקורי של 41.2% אלכוהול, מיוצר פלימות' ג'ין גם בחוזק של 57% אלכוהול (עדיין לא מיובא לישראל). בתחילת המאה ה- 19 הפך פלימות' באנגליה למשקה הרישמי של צי הים המלכותי. החוזק הרשמי של פלימות' עבור הצי המלכותי, נקבע על 57% אלכוהול מכיוון שנמצא כי זהו החוזק המינימאלי שאינו פוגע באבק השריפה כאשר הוא נשפך עליו. במהלך מלחמת העולם השניה אף החלה מסורת של הענקת בקבוק פלימות' , כפרס לכל לוחם בריטי שהצליח להטביע ספינת אויב. בדרך זו הגיע פלימות' ג'ין ליעדים רבים ברחבי העולם. הסיפור של פלימות' ג'ין הוא ישן ועשיר כמו רומן עתיק. זהו הג'ין הראשון שבוקבק בבקבוק זכוכית שקוף בזכות המים הצלולים של דארטמור (מים צלולים בלונדון של אז היו דבר נדיר ולכן הג'ינים של אותה תקופה היו בבקבוקים כהים). ציור הנזיר, סמלו של פליימות', מופיע בצידה הפנימי של התוית האחורית של הבקבוק נועד למטרה אחת, כאשר רגליו יבשות, סימן שהגיע הזמן לקנות בקבוק חדש. פלימות ג'ין מתועד מאז שנת 1896 כבסיס העיקרי למשקה "מרטיני יבש", והוא מופיע כבסיס ל- 27 קוקטלים בספר “Savoy Cocktail book” – ספר ה"תנ"ך" של הקוקטילים. פלימות' ג'ין התפרסם כמועדף על וינסטון צ'רציל ועמיתו האמריקאי רוזבלד וכן על אלפרד היצ'קוק פלימות' הנו ג'ין העשוי מזיקוק דגנים בשילוב צמחים ומים טהורים ורכים ליצירת הטעם המושלם. יש בו פחות ערער (לעומת הג'ינים האחרים) ויותר צמחים נותני טעם אחרים כקליפת תפוז, הל, קליפת לימון, פקעות אירוס, אנג'ליקה, כוסברה ועוד. למשקה ניחוחות עשירים והרמוניים, ויחד עם זאת טעם רך ועדין שאינו משתלט על הקוקטיל. פלימות' ג'ין, בחוזק של 41.2% אלכוהול ,שהינו החוזק המקורי, ונחשב לטוב ביותר לג'ין היות והוא שומר באופן אופטימאלי, על הארומות הנדיפות של שמני הצמחים. פלימות' ג'ין מיוצר בתהליך ידני, כל פעם בזיקוק של כמויות קטנות, בדוד זיקוק מנחושת בן 155 שנה, על פי מתקון בן למעלה מ 200 שנה. הבקבוק עדין מבוקבק בפקק שעם איכותי כשם שהיה נהוג במאות הקודמות.

ג'ין, 40% אלכוהול. מקום הייצור: מלגה, ספרד. רקע: משפחת לריוס רכשה ב 1916 את אחד היקבים המפורסמים במלגה, ספרד. ב- 1933 הרחיבה המשפחה את עסקיה והחלה לייצר ולשווק את ג'ין לריוס. תהליך הייצור: מיוצר על פי השיטה האנגלית המסורתית ותוך כדי הקפדה על שימוש בחומרי גלם טבעיים בלבד. מספר צמחים, שבניהם ערער, כוסברה, קליפות לימון ותפוז, גרניום ושקדים, מושרים במשך מספר שבועות בתוך אלכוהול טהור. לאחר מכן, עובר האלכוהול זיקוק נוסף ומשם נכנס לתקופת התיישנות ועידון בחביות עץ אלון . עובדות חשובות: מ-1980 הפך ג'ין לריוס להיות בין המובילים בעולם, ולנמכר ביותר בספרד בפרט (52% מהשוק). ב-1997 רכש קונצרן המשקאות הענק פרנו ריקארד את זכויות המותג וכתוצאה מכך קפצו מכירותיו בעולם. ספרד היא המדינה הצורכת את כמות הג'ין הגדולה ביותר בעולם לנפש. 60% מצריכת הג'ין בספרד היא עם תוספת של קולה. איך שותים: בעיקר עם טוניק, עם קרח ומעט לימון, כבסיס לקוקטיילים.