הליקרים הראשונים הוכנו ככל הנראה בסוף ימי הביניים. הם יוצרו בעיקר על ידי נזירים שהשתמשו באלכוהול כדי לשמר צמחי מרפא שונים. הליקרים הללו היו מרירים, ושימשו בתרופות או שיקויים. ככל הנראה באיטליה הוכנו ליקרים החל מהמאה השלוש עשרה.
כיום, ליקרים מיוצרים בארצות רבות בעולם ומוגשים בצורות שונות: נקי, עם קרח, עם קפה, או כחלק מקוקטייל.
מרבית הליקרים המסחריים מבוססים כיום על תזקיק אלכוהולי נקי, המתובל וממותק ישירות. אולם חלק מהליקרים מבוססים על משקאות אלכוהולים לבנים (וודקה, ג'ין, רום וטקילה) או על משקאות אלכוהולים אחרים כגון ברנדי, וויסקי, ויין. עם זאת, סוג הליקר נקבע לרוב על פי המתבל הדומיננטי שבו.
בנוסף, חלק מהליקרים הם גנריים, כלומר, לאף חברה אין בעלות על שם הליקר וחברות שונות מייצרות אותו, למשל קרם דה קסיס. מרבית הליקרים הם מותג פרטי ולרוב מתכונם המדויק, רשימת מרכיביהם ואופן הכנתם נשמרים בסוד