משקאות שמקורם בתוצרי קנה סוכר מזוקקים ידועים עוד משחר ההיסטוריה. ככל הנראה, משקאות אלו יוצרו לראשונה בהודו או סין העתיקה. מאזורים אלו, משקאות אלו התפשטו לארבע כנפי תבל. דוגמה למשקה כזה הוא ה"ברום", משקה שיוצר במאלי במשך אלפי שנים.
רום של ממש זוקק לראשונה במטעי הסוכר באיים הקאריביים, כאשר עבדים גילו שניתן להתסיס דבשה, אחד מתוצרי הלוואי של זיקוק הסוכר, ולקבל אלכוהול. מאוחר יותר, גילו כי ניתן לזקק את התוצר המותסס של הדיבשה ולקבל משקה אלכוהולי חזק יותר וארומטי יותר.
ישנם חילוקי דעות באשר למקום המדויק בו התגלה הרום, אך המסורת היא שהמשקה נוצר לראשונה באי ברבדוס.
אחרי המצאתו, הרום זכה לפופולריות גדולה והתפשט במהרה לארצות דרום אמריקה וגם למושבות האירופאיות במרכז וצפון אמריקה.כדי לספק את התאווה הגדלה למשקה, הוקמה מזקקת הרום הראשונה בניו יורק (סטאטן -איילנד), ובמהרה הוקמו נוספות במושבות אחרות.צריכת הרום הייתה באותה תקופה גבוהה ביותר- 13.5 ליטר רום פר נפש במושבות.
כדי לעמוד בדרישה העצומה לדבשה, וגם עקב עליית הביקוש לסוכר באירופה, נדרש כוח אדם רב לעיבוד מטעי הסוכר באיים הקאריביים. דרישה זו יצרה סחר תלת צדדי בין אפריקה, האיים הקריביים והמושבות באמריקה. עבדים יובאו מאפריקה לאיים הקריביים, הדיבשה שהם יצרו הפכה לרום במושבות , והרום מימן יבוא עוד עבדים מאפריקה.
לסחר זה היו השפעות דמוגרפיות , תרבותיות ופוליטיות. עקב יבוא העבדים, חלק גדול מאוכלוסיית האיים הקאריביים ודרום אמריקה נעשה ממוצא אפריקאני, ומנהגים תרבותיים רבים עברו מאפריקה לאותן מדינות.
בצד הפוליטי, סחר העבדים, הסוכר והרום היה רווחי ביותר למושבות האמריקאיות. ייתכן כי הפגיעה בסחר זה, עקב מס הסוכר הבריטי שהוטל בשנת 1764 , תרמה להתגבשות ההכרה הלאומית במושבות ולהכרזת המרד בבריטים.
תהליך הייצור:
תסיסה:
לרכיב הבסיס (דיבשה או מיץ קנה סוכר) מוסיפים שמרים ומים , כדי להתחיל בתהליך התסיסה. רוב יצרני הרום משתמשים בשמרים מיוחדים, ולא בשמרים הפראיים שנמצאים ברכיב הבסיס באופן טבעי. בג'מייקה, השמרים בהם משתמשים מקורם בשאריות התסיסה של רום קודם.
לשמרים ישנה חשיבות תהומית בקביעת טעם וסוג הרום המתקבל- רום כהה מיוצר בתהליך של תסיסה איטית, בעוד רום בהיר לשתייה מיוצר על ידי שמרים הגורמים לתסיסה מהירה.
זיקוק:
בדומה לתסיסה, אין שיטה סטנדרטית לזיקוק רום. רוב יצור הרום נעשה במזקקות עמוד, אולם יצרנים מסוימים עדיין משתמשים במזקקות סיר, שיתרונן הוא בכך שתוצריהן מכילים יותר משקעים, כך שטעם המשקה המתקבל הוא מלא יותר. אם זאת, זיקוק בשיטה זו הוא איטי יותר, ולכן מועדפות מזקקות העמוד.
יישון:
רבים מייצרני הרום דורשים שהרום יעבור תהליך של יישון, שבו הרום מוחזק בחביות (לרוב מעץ בורבון, אך אפשר גם פלדת אל-חלד או עץ אחר) במשך לפחות שנה. אחרי היישון, הרום עובר תהליך של עירבוב כדי להבטיח טעם אחיד. במסגרת תהליך זה, רום בהיר עשוי לעבור סינון, כדי להסיר אי אחידות בצבע.לרום כהה מוסיפים לעתים קרמל כדי להגיע לטעם הרצוי.